הסכם מסכים משפחתי: דוגמה, כללים ואיך מקיימים אותו
איך כותבים יחד עם הילדים הסכם מסכים משפחתי שבאמת מחזיק: מה לכלול, איך מנהלים את השיחה, מה עושים כשמפרים, ותבנית של שמונה סעיפים להדפסה.
כל ערב אותו ויכוח: "עוד חמש דקות", "אבל אמרתם שמותר", "זה לא פייר, לאחי מותר יותר". כשהכללים חיים רק בראש של ההורים, כל ערב הופך למשא ומתן מחדש. הסכם מסכים משפחתי מעביר את הכללים מהראש אל הדף, וכשהילדים שותפים לכתיבה שלו, הם גם הרבה יותר מוכנים לעמוד בו. במדריך הזה תמצאו איך לנהל את השיחה, מה לכלול, ותבנית מוכנה להדפסה.
למה הסכם עובד יותר מכלל חד צדדי
כלל שההורים מכריזים עליו נתפס כגזירה, וגזירה מזמינה מאבק. הסכם שנכתב יחד נתפס כהחלטה משותפת. ילדים שהשתתפו בניסוח מרגישים שיש להם קול, ולכן כשמגיע הרגע לכבות, הוויכוח הוא לא "למה אתם מחליטים" אלא "מה סיכמנו". בנוסף, כלל כתוב לא משתנה לפי מצב הרוח. זה מוריד את הוויכוח מאיתנו ומעביר אותו אל הדף שתלוי על המקרר.
איך מנהלים את השיחה עם הילדים
- 1בחרו רגע רגוע: לא באמצע ויכוח על מסך ולא דקה לפני השינה. ארוחת שבת או אחר צהריים שקט מתאימים יותר.
- 2התחילו בשאלה: "מה אתם הכי אוהבים לעשות במסך?" ו"מתי אתם מרגישים שהמסך כבר לא כיף?". ילדים יודעים לזהות את זה בעצמם.
- 3ספרו מה מטריד אתכם: בלי האשמה. "קשה לנו כשהערב נגמר בצעקות" עובד יותר מ"אתם מכורים".
- 4הציעו, ותנו להם להציע: כל צד מביא רעיון לכלל, ומחליטים יחד.
- 5כתבו בשפה שלהם: משפטים קצרים וברורים, כך שגם הקטנים יבינו.
מה כדאי לכלול
הסכם טוב עונה על ארבע שאלות פשוטות:
- כמה: כמה זמן ביום, ומה ההבדל בין יום חול לסוף שבוע. אם לא בטוחים מה סביר, יש פירוט במדריך כמה זמן מסך מותר לילדים.
- מתי: אחרי שיעורי בית? רק אחרי ארוחת הערב? לא לפני בית הספר?
- איפה: מסכים בסלון ולא בחדר, ואף פעם לא בשולחן האוכל.
- מה: אילו אפליקציות ומשחקים מתאימים, ומה עושים כשנתקלים במשהו מפחיד או לא נעים.
ושאלה חמישית שכדאי לא לשכוח: שינה. הכלל החשוב ביותר בהסכם הוא שהמסך נגמר הרבה לפני המיטה, ושהמכשירים ישנים מחוץ לחדר. למה זה כל כך משנה, כתבנו במדריך מסכים לפני השינה.
כללים גם למבוגרים
הסעיף שהופך הסכם להוגן באמת: גם ההורים מתחייבים למשהו. לא טלפון בארוחה, לא גלילה כשמישהו מדבר אלינו, שעה בערב שבה גם הטלפון שלנו בצד. ילדים מבחינים מהר מאוד בכלל שחל רק עליהם, ומבחינים לא פחות מהר כשההורים עומדים במילה שלהם.
דוגמה להסכם להדפסה
זו תבנית לנקודת פתיחה. העתיקו, שנו את המספרים והשעות לפי מה שמתאים לבית שלכם, והוסיפו או מחקו סעיפים יחד עם הילדים:
- 1בימי חול יש לנו _____ דקות מסך ביום, ובסוף שבוע _____ דקות.
- 2מסך מתחיל רק אחרי שסיימנו שיעורי בית ומטלות בבית.
- 3בארוחות אין מסכים לאף אחד, גם לא להורים.
- 4מסכים נמצאים בסלון ובחדרים משותפים, לא בחדרי השינה.
- 5בשעה _____ כל המסכים נכבים, והמכשירים נטענים בלילה מחוץ לחדרים.
- 6כשהזמן נגמר, מסיימים את הסרטון או השלב, ולא מתחילים חדש.
- 7אם ראינו משהו מפחיד, מבלבל או לא נעים, מספרים להורים, ואף אחד לא כועס.
- 8פעם בחודש יושבים יחד ובודקים מה עובד ומה צריך לשנות בהסכם.
אחרי שכותבים, כולם חותמים, גם ההורים. חתימה היא טקס קטן, אבל היא הופכת את הדף ממשהו שההורים כתבו למשהו שכל המשפחה התחייבה אליו. תלו אותו במקום שרואים כל יום.
כמה תוספות שמשפחות רבות מכניסות: כלל על משחקים עם זרים ברשת, כלל על צילום ושיתוף תמונות של אחרים, וכלל על מה עושים בבית של חברים שבו הכללים אחרים. אין צורך להכניס הכול בפעם הראשונה. עדיף להתחיל מהסעיפים שגורמים לרוב הוויכוחים אצלכם, ולהוסיף בהמשך כשעולה צורך. הסכם קצר שנשמר שווה יותר מהסכם ארוך שנשכח במגירה.
התאמה לפי גיל
- בגן: שלושה או ארבעה כללים, עם ציורים במקום מילים. "מסך רק בסלון", "כשהטיימר מצלצל, מכבים".
- בכיתות א׳-ג׳: הסכם מלא, בשפה פשוטה, ושיחה קצרה על מה קורה כשמפרים.
- בכיתות ד׳-ו׳: יותר משא ומתן ויותר אחריות. כללים על הודעות, קבוצות וטלפון אישי, ומקום לילדים להציע שינויים.
פירוט נוסף על מה מתאים בכל שלב תמצאו במדריך זמן מסך לפי גיל.
מה קורה כשמפרים
זה יקרה, וזה בסדר. הסכם לא נמדד בכך שאף פעם לא מפרים אותו, אלא במה שקורה אחרי. כדאי לסכם מראש, בזמן רגוע, מה התוצאה: למשל, חריגה של רבע שעה היום יורדת מהזמן של מחר. תוצאה צפויה, קטנה וקשורה למסך עובדת יותר מעונש גדול ולא קשור. ואם הפרה חוזרת שוב ושוב, זה סימן שהכלל לא מתאים, ושווה לפתוח אותו לשיחה. עוד דרכים להוריד את הוויכוח יש במדריך להגביל זמן מסך בלי מריבות.
טעויות נפוצות בהסכמים
- יותר מדי סעיפים: הסכם של עשרים כללים לא נזכר ולא נשמר. שמונה עד עשרה סעיפים קצרים הם המקסימום, ולקטנים פחות.
- כללים מעורפלים: "לא יותר מדי מסך" פתוח לפרשנות ומזמין ויכוח. "שעה ביום חול" ברור לכולם.
- הסכם שנכתב בכעס: הסכם שנולד אחרי ריב גדול נתפס כעונש. עדיף לחכות כמה ימים ולכתוב אותו ברוגע.
- אכיפה לא עקבית: אם הכלל נשמר רק כשיש כוח, הילדים לומדים שאפשר לנסות. עקביות חשובה יותר מכלל מושלם.
- לשכוח את הצד הנעים: הסכם טוב כולל גם מה כן. ערב סרט משפחתי, משחק משותף בסוף שבוע, זמן מסך נוסף בחופשה.
איך המכשיר יכול לעזור לקיים
הסכם כתוב הוא חצי מהדרך. החצי השני הוא לקיים אותו בלי שההורים יצטרכו להיות השעון המעורר כל ערב. כאן המכשיר עצמו יכול לעזור. באפליקציה שלנו לאנדרואיד, ההורים קובעים מראש כמה דקות שיעור מרוויח, ולפני שיוטיוב או משחק נפתחים במכשיר של הילדים, הם עונים על שיעור קצר לפי הכיתה שלהם. אפשר גם להגדיר שעות שקט, למשל משעת הכיבוי שבהסכם ועד הבוקר, שבהן יוטיוב והמשחקים שבחרתם לא נפתחים. כך הסעיפים על "כמה" ו"מתי" נשענים על המכשיר ולא על הזיכרון שלכם, ואתם נשארים עם השיחה. זה חלק ממנוי פרו, ואפשר לנסות אותו שבוע בחינם.
עדכון כל כמה חודשים
ילדים גדלים, שנת לימודים מתחלפת, החופש הגדול מגיע. הסכם שנכתב בספטמבר לא בהכרח מתאים לאוגוסט. קבעו מראש מועד לבדיקה, פעם בחודש בהתחלה ואחר כך כל כמה חודשים, ושאלו: מה עבד? מה היה קשה? מה נשנה? ככה ההסכם נשאר חי, והילדים לומדים שכללים טובים הם כאלה שאפשר לדבר עליהם. וילדים שמגיעים לשיחה הזו עם הצעה משלהם מגלים שהקול שלהם באמת נשמע.
שאלות נפוצות
מאיזה גיל אפשר לעשות הסכם מסכים?
כבר מגיל 4 או 5 אפשר הסכם פשוט של שלושה כללים עם ציורים. מכיתה א׳ ואילך, בערך מגיל 6, אפשר הסכם כתוב מלא שהילדים משתתפים בניסוח שלו.
צריך באמת לחתום על ההסכם?
לא חובה, אבל זה עוזר. החתימה, של הילדים וגם של ההורים, הופכת את הדף להתחייבות משותפת ונותנת נקודת התייחסות כשמתווכחים.
מה עושים אם הילד לא מסכים להסכם?
שואלים איזה סעיף מפריע ולמה, ומחפשים פשרה בסעיף הזה. ילדים שמרגישים שהקשיבו להם מסכימים לרוב לשאר. ההורים עדיין קובעים את הגבולות הבסיסיים, כמו שינה.
כמה זמן מסך כדאי לכתוב בהסכם?
התחילו ממה שקורה היום ולא ממספר שקראתם: כמה זמן הילדים במסך ביום רגיל. אם יש הרבה ויכוחים, הורידו מעט וקבעו מספר שכולם יכולים לעמוד בו, ובדקו אותו שוב אחרי חודש. חשוב יותר שהזמן יהיה צפוי וקבוע מאשר מספר מסוים.